יהלומים במשקל קוודריליון טון בעומק 100 קילומטר

אם חשבנו שהיהלומים הטבעיים מתקרבים לקצם לטובת אחיהם המלאכותיים, תגלית חדשה הופכת את הקערה על פיה.
 
מחקר משותף של מספר מוסדות אקדמיים (ביניהם MIT, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברקלי בקליפורניה) מצא מצבורי ענק של יהלומים באמצעות גלי קול. היהלומים, במשקל של יותר מקוודריליון טון, נמצאים במעבה האדמה בעומק ממוצע של כמאה קילומטרים.
 
מרבצי היהלומים החדשים נמצאים בתוך תצורות גיאולוגיות מרתקות הנקראות "קראטונים" (Cratons), שהם בעצם לב-לבן של היבשות. קראטונים הם שכבות סלע עצומות ועתיקות בנות מיליוני ומיליארדי שנים, ולעיתים הם נראים כמו הרים הפוכים החודרים יותר מ-300 קילומטרים לעומק כדור הארץ. המדענים שחקרו את מרבצי היהלומים באמצעות גלים סייסמיים, טוענים שחלקיהם התחתונים ביותר של הקראטונים מורכבים מ-1 עד 2 אחוז יהלומים.

מרבץ יהלומים במשקל קוודריליון טון

רק כדי להבין את היקף התגלית מבחינה מספרית, המספר קוודריליון משמעו 1 ואחריו 15 אפסים. במספר מיליון יש 6 אפסים, במיליארד יש 9 אפסים ובטריליון (שהוא בעצם אלף מיליארד) יש 12 אפסים. קוודריליון הוא מיליון מיליארדים, וכשזה מגיע בטון - מדובר בכמויות אדירות של יהלומים, שיכולים להספיק למאות שנים.
 
לצורך התגלית המדענים השתמשו בגלי קול סייסמיים, המשנים את מהירותם כאשר הם עוברים בחומרים שונים. על ידי השוואת השוני במהירויות, ניתן להסיק דרך איזה חומר עוברים גלי הקול. לאחר בדיקות מקיפות והכנת דגמים שהראו כי מהירות הגלים ביהלומים היא יותר מפי 2 ממהירותם בסלע הסובב אותם, החוקרים חישבו מהי כמות היהלומים הצפויה בכל כדור הארץ. התוצאה הייתה 10 בחזקת 16 טון יהלומים, מספר הגדול פי 1,000 ממה שהיה נהוג לחשוב עד כה.
 

הכול טוב ויפה, אבל עומק של 90 עד 150 קילומטרים הוא הרבה מעבר לכל קידוח, חפירה או מנהרה שאי פעם נוצרו בכדור הארץ על ידי בני אדם. הקידוח העמוק ביותר אי פעם הגיע לעומק של כ-13 קילומטרים, כך שלא נראה שבעתיד הקרוב נצליח להגיע ליהלומים הנחבאים אל הכלים בעומק של 100 קילומטר.

אז לא רק שיהלומים טבעיים אינם כה נדירים כפי שנהוג לחשוב, ולא רק שהם עומדים להיגמר מעודף חציבה - אלא בדיוק להפך. השפע האדיר של יהלומים טבעיים עוד עתיד להכות את כולנו בהלם, ביום בו נצליח להכות שורש (תרתי משמע) ולהגיע לעומקים בהם נמצאים מרבצי היהלומים הגדולים ביותר בכדור הארץ.
 
כבר הצלחתם לנחש כמה זה קוודריליון טון במונחים של קראט?